<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' תענית</h1>
<h2>דף פב.</h2>
תניא [ב"ק פ"ב ע"א] וילכו ג' ימים במדבר ולא מצאו מים, דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שנ' הוי כל צמא לכו למים, כיון שהלכו ג"י בלא תורה נלאו, עמדו נביאים שביניהם ותקנו שיהיו קורין בשבת ומפסיקין בא' בשבת וקורין בב' ומפסיקין בג' ובד' וקורין בה' ומפסיקין ע"ש כדי שלא ילכו ג"י בלא תורה. ואמרינן משה תקן לג' גברי ג' פסוקי ואתא עזרא ותקן ג' גברי ויו"ד פסוקי ותקן נמי שיהיו קורין במנחה בשבת מפני יושבי קרנות ותקן נמי שיהיו דנין בב' ובה' דשכיחי דאתא למקרי בספרא. בב' ובה' ובשבת מנחה קורין בכסדרן ואין עולה להם מן החשבון [מגילה ל"א ע"ב], ומקום שמפסיקין שבת שחרית שם קורין במנחה ובב' וה' ובשבת הבאה. ת"ר פותח ורואה גולל ומברך וחוזר ופותח וקורא דר"מ, ר' יהודה אומר פותח ורואה ומברך וקורא, דכולהו ידעי דלא כתיבי ברכות באורייתא והלכה כר"י [שם כ"א ע"א]. בשני ובה' ובשבת מנחה קורין ג' ואין פוחתין ואין מוסיפין, והפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחרי'. והני ג' כנגד כהנים לויים וישראלים, ואין פוחתין מיו"ד פסוקי, ופ' עמלק דלית בה אלא ט' שאני דסליק ענינא. והני יו"ד פסוקי כנגד יו"ד בטלנים של בהכנ"ס לחד, ולחד כנגד יו"ד דברות דסיני, ולחד כנגד יו"ד מאמרות שבהם נה"ע. נשאל הגאון למה לא קרינן בשבת בס"ת מוסף דשבת, והשיב גם אתם מקנטרין מה שתקנו קדמונים בכך יאריך הדבר, זה יאמר למה (ערבו) [עזבו] קריאת יו"ד דברות שאמרו בכ"י במקדש זה יאמר למה עזבו מ' בראשית שאמרו בכ"י במעמדות זה יאמר למה אין קורין בכ"י בס"ת, ולמה אין קורין בב' וה' פ' התמיד. ועלינו להתנהג מה שתקנו גדולי הדורות בחכמה ובמנין ואין לשנות כדאי' בעדיות [פ"א] עכ"ל. וכבר כתבנו טעם ובברכות... [חסר].
